היה איש גדול – בכל ספרים שלפני מלרע ומכלל יופי כתב בא מלרע שלא כמנהג ובמקצת ספרים מלעיל והן דברי המכלול בדף ו׳.

בסוסו – בסוסיו קרי והכי איתא בירושלמי פרק חלק בענין גחזי.

אבנה – אמנה ק׳.

בהשתחויתי – כפי הנראה בחילופים לשנו לבן נפתלי מלרע בפשט א׳ לבד ולב״א שאנו סומכים עליו מלעיל בשני פשטין והפשט הראשון ראוי להיות על היו״ד וכ״כ רד״ק בפי׳ הפסוק מלעיל בשני פשטין והוא שם. ובעל מכלל יופי טעה שכתב שם כי הוא מלעיל בשני פשטין נראה מדבריו שהמלעיל מורה שהוא שם ואדרבא איפכא מיבעי ליה כמ״ש במכלול דף קס״ו זה לשונו כי מלרע הוא שם בהשתחויתי בית רמון אך דבריו אלו סותרים למה שכתב בפירוש הפסוק כדלעיל ובכמה ספרי הדפוס וכתיבי יד מצאתיהו מלרע בפשט האחרון לבד וכגן דא צריכא רבא.

בהשתחויתי בית רמן יסלח נא – נא כתיב ולא קרי ע״פ הגמרא פרק אין בין המודר ועל פי המסורת וסימן נמסר ברוח.

ולקחתי מאתו מאומה – במקרא גדולה כתוב מומה חסר אל״ף והוא כפירוש רש״י ז״ל שכתב מומה חסר אל״ף לפי שהיתה לקיחה זו למום עכ״ל. ובכל הספרים שבאו לידי כתיב מאומה באל״ף. גם ר׳ אליה המדקדק בהגהת שרשים שרש מאם הביא לשון רש״י ואח״כ אמר ואני לא מצאתי כן בכל הספרים וגם אינו במנין מלות דלא מפקין אל״ף כמו שלתך ודומיהם עד כאן דבריו. ואע״פ שאין ראיה מוכחת לדברי רש״י ז״ל סמך לדבריו מצאתי ממדרש תנחומא {תנחומא מצורע א׳) וזה תוארו חי ה׳ כי אם רצתי אחריו ולקחתי מידו מאומה אמר הקב״ה אני אמרתי שלא יהא לך משלו מאומה ואתה חזרת ולקחת ממנו מאומה חייך מומו אתה נוטל שנאמר וצרעת נעמן תדבר בך. עוד מצאתי בויקרא רבה סדר מצורע פרק י״ז על י׳ דברים נגעים באים וכו׳ עד ועל חילול ה׳ מגיחזי ויאמר גיחזי נער אלישע וגו׳ מהו מאומה מן מומא דאית ביה פירש בנעמן ומנין שלקה בצרעת שנאמר וצרעת נעמן תדבק בך. ומאמר זה איתא נמי במדרש רבה פרשת נשא פ״ז בלישנא יתירא והכי איתמר התם ועל המחלל שם שמים זה גיחזי שרץ אחר נעמן ליטול ממנו ממון שנאמר וירדף גיחזי אחרי נעמן וגו׳ אלישע קידש שמו של הקב״ה שלא רצה ליטול מנעמן כלום וגיחזי רדף אחריו ונשבע לו לשקר ששלח אצלו שישלח לו ממון נמצא זה מחלל שם שמים מה שקידש אלישע אמר לו הקב״ה לגיחזי רשע אתה אמרת חי ה׳ כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה נשבעת בשמי כדי לחלל חייך מאומה אמרת ומומו אתה נוטל וצרעת נעמן תדבק בך ע״כ. ומתוך כל מאמרים אלו גמרתי אומר שבספרו של רש״י היה כתוב מומה וקרי מאומה וסברתו היא שגם חכמינו ז״ל דרשוהו כן וכן ראיתי לבעל כלי יקר שכתב נראה כי פשוט הוא שהם ז״ל דרשו קרי וכתיב דקרינן מאומה וכתיב מומה לשון מום ע״כ. אך לפי דעתי אין זה מוכרח בדברי רבותינו ז״ל אדרבא נוכל לקיים גירסתם כספרים שלנו אבל דרשו מאומה לשון מום כמו דרשו ג״כ בב״ר פ׳ נ״ו על פסוק אל תעש לו מאומה אל תעש לו מומה ובויקרא רבה פ׳ ל״ד בענין הצדקה א״ל הקב״ה לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה לפיכך והוליד בן ואין בידו מאומה מן כל מה דהוא ליה לא ישבוק לבריה ונסיב מומא לנפשיה ויש להם ז״ל על מה שיסמוכו מתרי קראי דכתיבין מום למערבאי וקרי ומיתפרשן מום ואלו הן ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום (איוב ל״ח) וחברו ילדים אשר אין בהם כל מאום בריש דניאל ואינון מן מ״ח מלין דנסבין אלף באמצעות תיבותא ולא קריין וסימנהון במסרא רבתא ובחילופי המקרא שבין מערבאי למדנחאי כתוב באותו של איוב דלמדנחאי מאומה כתיב מום קרי. אחר כל אלה הדברים מצאתי סיוע לרש״י מהירושלמי דפרק חלק (ירושלמי סנהדרין י׳:ב׳) דאמרינן התם אתא גיחזי ואמר חי ה׳ כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה מוה כתיב ע״כ. אך בעל יפה מראה כתב מומה כתיב לא מצאתי כן בשום ספר ונראה שהוא כמו קרי ביה מומה דמשום דק״ל שלא מצינו לשון מאומה על מציאות דבר אלא על העדרו לא תתן לו מאומה. ולא ידע אתו מאומה. כי לא מצאתם בידי מאומה. להכי קאמר דה״ל כאילו כתיב מומה שרמז שיקח מומו דהיינו הצרעת.

קח ככרים – חד מאלפ״א בית״א מן ב׳ ב׳ לא נסבין וא״ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן במסרה רבתא.

ככרים כסף – הכ״ף בשוא מפני הסמיכות.

מאן – מאין קרי.

אנה ואנה – במקצת ספרי הדפוס הנו״ן בקמץ בשתי המלות וטעות הוא כי בכל ספרים המדוייקים אנה הראשון הנו״ן בסגול. וכן ולא תצא משם אנה ואנה (מלכים א ב׳:ל״ו) והלכת אנה ואנה (מלכים א ב׳:מ״ב) והם שלשה במסורת.

תדבק בך – התי״ו במאריך.

ובזרעך – הוא״ו במאריך במדוייקים.